טייוואן דרך עדשת המצלמה

שם: ג׳ני פ. ברובר

מקום מגורים כיום: אזור ניו יורק

מתי ביקרת בטייוואן ובאיזו מסגרת? בפברואר 2025 למשך שבועיים, במסגרת טיול.

1. למה טייוואן?

האמת היא שהגעתי לטייוואן בלי לדעת למה לצפות - אני כמעט אף פעם לא מתכננת את הטיולים שלי מראש, אלא פשוט מגיעה ונותנת לעצמי לחקור. זה חלק מהכיף מבחינתי. מה שמשך אותי במיוחד היה דווקא העובדה שלא הכרתי אף אחד שביקר שם, וזה נתן לי תחושה שהחוויה תהיה אותנטית ופחות תיירותית - ואכן כך היה.

סיבה נוספת היא שבת דודתי, מיטל (מרגוליס לין), גרה בטייוואן, והייתי נרגשת לפגוש אותה, לראות איך היא חיה שם וללמוד ממנה על המדינה. האמת היא שיש לנו סיפור מעניין בפני עצמו. גילינו אחת על השנייה לפני כשנה וחצי, כשיצאתי למסע לחפש קרובי משפחה בישראל, ואז הופתעתי לגלות שיש לי גם בת דודה בטייוואן! נפגשנו לראשונה במסעדה מאוד מיוחדת בהרי יאנגמינגשאן, שמשלבת אוכל צמחוני נהדר, אמנות וזן בודהיזם. ישבנו שם שעות ודיברנו על השורשים המשפחתיים שלנו - חלק מהמשפחה היגר מאוקראינה לישראל, וחלק לניו יורק, מה שיצר נתק של שנים. החיבור בינינו היה מיידי, והמפגש הזה הפך לרגע בלתי נשכח של גילוי והיכרות מחודשת.

2. חוויה בלתי נשכחת מטייוואן?

אחת החוויות הכי מיוחדות שלי הייתה הנסיעה ברכבל מאוקונג אל מטעי התה - זה היה פשוט עוצר נשימה! מדהים איך תוך חצי שעה בלבד, הנוף משתנה מקצב אורבני תוסס לרוגע מוחלט של טבע וחיים חקלאיים. הרגשתי את האוויר מתקרר ככל שהרכבל טיפס במעלה ההר. יצאתי למסלול הליכה אל מפלי מאוקונג, ושם צעדתי דרך מטעי תה ענקיים, גבעות מוריקות ויער גשם טרופי סבוך.

תצפית ממאוקונג לעבר העיר טייפה — מאוקונג

3. מקום בטייוואן שלדעתך אסור לפספס?

שמורת היער הלאומית אלישאן היא יעד חובה, ובמיוחד הנסיעה ברכבת היער ההיסטורית של אלישאן. הטבע באזור פשוט מרהיב, ויש בו כמה מסלולי הליכה מדהימים. כשאני מוקפת בטבע, אני מצליחה להתנתק באמת ומעדיפה פשוט להיות ברגע, ולכן דווקא שם צילמתי הכי מעט. אחד המסלולים המיוחדים שעשיתי באלישאן עבר לאורך מסילת רכבת ישנה, עם נופים פנורמיים מדהימים ומנהרות רכבת חשוכות חוויה ייחודית באמת. ולמרות שזה קצת אקראי, אהבתי גם את כפרי גואנגפו (GuangFu) ושנג'י (Shenji) בעיר טאיצ'ונג. לכל "ההיפים בנשמה", כמוני, שווקי אומנות עם אמנים מקומיים הם מקומות ממש מעוררי השראה. באופן כללי בטאיצ'ונג יש כמה אתרים מעניינים, והתרשמתי במיוחד מהמוזיאון הלאומי לאומנות של טייוואן.

אישה טייוואנית בכפר שנג׳י בטאיצ׳ונג — הכפר שנג׳י, טאיצ׳ונג

אומנות בכפר גאונגפו בטאיצ׳ונג — הכפר גאונגפו, טאיצ׳ונג

4. הצילום האהוב עליך מטייוואן?

ש לי שתי תמונות אהובות, ושתיהן פורטרטים.

האחת היא של ארבע נשים צעירות לבושות בשמלה סינית מסורתית הנקראת ״צ׳יפאו״ לכבוד חגיגות ראש השנה הסיני, בשוק דיחואה בטייפה.

השנייה היא של חקלאי תה בעבודתו במאוקונג. כשראיתי אותו עומד בשדה התה מלמעלה על גבעה, היססתי אם לפנות אליו ולבקש לצלם אותו, אבל אני כל כך שמחה שבסוף עשיתי זאת! בסופו של דבר, תקשרנו דרך מחוות ידיים, כי הוא לא דיבר אנגלית.

שתי התמונות האלה מסמלות עבורי את החיבור בין מסורת לעולם המודרני. אנחנו נוטים לחשוב על מסורת כמשהו קבוע, אבל כדי לשרוד היא חייבת להשתנות ולהתאים את עצמה מחדש לכל תקופה. אני מאוד אוהבת לתעד מנהגים ותרבויות שנראים כאילו הם על סף היעלמות, זה גורם לי לתהות אילו מסורות ישרדו גם בעוד חמישים שנה ואילו יעלמו.

נשים צעירות לובשות ״קיפאו״ (קימונו מסורתי) בטייפה — נשים לובשות ״קיפאו״ מסורתי ברחובות טייפה

5. האם יש לך סגנון צילום אהוב כשאת מטיילת (נופים, צילום רחוב, פורטרטים)? איך טייוואן השפיעה עליך בסגנון הזה?

אני הכי אוהבת לצלם פורטרטים סביבתיים (environmental portraiture) - צילומים שבהם האדם מצולם בתוך ההקשר של סביבתו, כך שהרקע מספר עליו סיפור נוסף. אני גם מאוד מתחברת לצילום רחוב.

אני נוטה לסגנון תיעודי, ומנסה לתפוס רגעים טבעיים בלי להתערב, אבל לאחרונה אני כן מבקשת מאנשים רשות לצלם אותם, מתוך כבוד.

טייוואן הייתה השראה מדהימה לצילום, כי הרחובות שלה כל כך מלאי חיים וכאוטיים! יש בה ניגודים ויזואליים מרתקים: חדש מול ישן, עירוניות סואנת מול טבע שלו, קדושה מול חיי היום-יום.

מה שהפך את הצילום שם לקל ונעים במיוחד, הוא שהאנשים פשוט כל כך נחמדים ופתוחים! זה הפך את חוויית הצילום להרבה יותר אישית.

6. איך הצילום משפיע על הדרך בה את חווה וזוכרת מקום?

זו שאלה קשה! אחת הסיבות שאני כל כך אוהבת לטייל היא ההצפה הבלתי פוסקת של גירויים וחוויות חדשות, אבל זה גם אומר שלפעמים אני לא עוצרת לחשוב על החוויות בזמן אמת, אלא רק מעבדת אותן בדיעבד. רגעים עמוקים מהטיול יכולים להכות בי באופן בלתי צפוי מאוחר יותר, כמעט כמו פלאשבק, ולפעמים אני מוצאת את עצמי מוצפת רגשית כשאני מבינה באמת מה חוויתי. למרות שזו לא הסיבה העיקרית שאני מצלמת, הצילום מאפשר לי לשוב ולהתבונן בחוויות שעברתי ובאנשים שפגשתי, ולהרגיש גאווה על איך שהדברים האלה עיצבו אותי.

מוזמנים לעקוב אחרי הצילומים היפים של ג׳ני באינסטגרם!

לצילומי טיולים ואמנות

לצילומי חתונות ואירועים