מתנועעת מירושלים לטייפה: מחול כגשר בין תרבויות
- Taiwanit
- 21 באוג׳
- זמן קריאה 4 דקות
מחול הוא לא רק אמנות – הוא שפה, חיבור ודרך להבין תרבויות מבפנים. כשמדברים על טייוואן, אי קטן עם זהות תרבותית עשירה ורבת ניגודים, השפה הזו מקבלת גוון מיוחד: שילוב בין מסורת סינית עתיקה, בלט קלאסי, מחול מודרני וחיפוש מתמיד אחרי קול עכשווי.
מרים אנגל - רקדנית, כוריאוגרפית ויזמת אמנותית - יצאה למסע אישי בטייוואן כדי לפגוש מקרוב את היוצרים והרקדנים, וחזרה עם תובנות על הגוף, התנועה והחיבור בין תרבויות. בכתבה הזו נצלול איתה אל תוך העולם של המחול הטייוואני, ומשם נעבור אל ההתרגשות הגדולה שמחכה ממש כאן בירושלים: “לילה אחד בטייוואן” במסגרת פסטיבל JISDF.
במפגש הראשון שלי עם המחול הטייוואני התגלתה בפניי שפה תנועתית מרתקת, שנרקמת מתוך זהות תרבותית עשירה, מלאה בניגודים אבל גם הרמונית להפליא. בטייוואן, כבר מגיל צעיר החינוך למחול משלב בין בלט קלאסי ומחול מודרני לבין מסורת סינית עמוקה, והשילוב הזה יוצר תנועה חדשה ומיוחדת. הגוף הרוקד מבטא אנושיות וחום, רוחניות ודיוק עד לפרטים הקטנים ביותר, ויחד עם זאת גם יכולת נדירה לגשר בין מזרח למערב.
בביקורים שלי באקדמיות למחול בטייפה פגשתי דור צעיר של רקדנים שלא רק שולטים בטכניקה ברמה גבוהה, אלא גם בונים שפה אמנותית משלהם, אשר ניזונה מהתרבות המקומית, מהקשר עם התרבויות האבוריג’יניות, ומהחיפוש המתמיד אחר זהות עכשווית. כך נולד קול טייוואני שהוא בעת ובעונה אחת גם אוניברסלי וגם מקומי מאוד.
את זה ראיתי בבירור בפסטיבל Want to Dance Taiwan - מקום שבו יוצרים בתחילת דרכם עולים על במה לצד כוריאוגרפים ותיקים. כולם מעיזים, בודקים גבולות, מחפשים קול אישי. מצד אחד יש חיבור חזק לאופנות בינלאומיות, ומצד שני מצליחים להישאר יחודיים. הפיזיות הטוטאלית, העושר הצבעוני והנכונות לחשוף משהו אישי, יוצרים חוויה בימתית חיה ומרגשת.
אחת התובנות החזקות שלי הייתה שבטייוואן כמעט כל ילד רוקד מגיל צעיר. זה מעניק בסיס רחב לכל מי שיבחר להמשיך בדרך הזאת באופן מקצועי, והבסיס הזה משלב גם משמעת טכנית גבוהה וגם חופש ביטוי אמנותי. בהשוואה לישראל, שבה המחול צומח לא פעם מתוך תשוקה בוערת או אינסטינקט הישרדותי-אמנותי, המפגש הזה הדגיש עבורי את ההבדלים אבל גם את הדימיון. המפגש בין שתי התרבויות מייצר עבורי השראה אדירה לאופן שבו מחול יכול לשמש גשר בין עולמות.
אבל המסע הזה בטייוואן לא היה רק חוויה אמנותי, אלא גם חיפוש תרבותי עמוק. בעולם שבו עמים חווים מתחים וגדרות, המחול הפך עבורי לכלי דיאלוג אמיתי. תרבות היא הדרך שלנו להשמיע קול מעבר לגבולות, והגוף הוא שפה אוניברסלית שמצליחה לבטא את מה שמילים לא תמיד יודעות לומר. דווקא בזמנים של משבר או קיטוב, התנועה מאפשרת להרגיש, להתחבר ולבנות גשרים של אנושיות. במובן הזה, התרבות היא לא רק יופי אסתטי אלא גם פעולה דיפלומטית ממש! דרך מחול אנחנו מייצרים אפשרות חדשה למפגש - לא דרך שיח פוליטי רשמי, אלא במפגש הכי ישיר שיש: גוף מול גוף, אדם מול אדם. זה בדיוק מה שהפסטיבל בירושלים מבקש לעשות – להפוך את העיר למרחב שבו תרבות משמשת גשר חי, שמחבר בין מציאויות רחוקות ויוצר דיאלוג גם כשהמציאות הפוליטית מתפרקת.
״לילה אחד בטייוואן״
מתוך המסע בטייוואן, ובחיפוש אחר אמנים ייחודיים להביא לישראל, נבנה גם המהלך האמנותי לפסטיבל JISDF – הפסטיבל הבינלאומי למחול סולו בירושלים. הפסטיבל יתקיים השנה בתקופה סוערת במיוחד, ובמשך ארבעה ימים יהפוך את ירושלים לזירת מחול בינלאומית שוקקת. 45 אמנים מ־13 מדינות (!) יופיעו בשלושה לוקיישנים אייקוניים בעיר – בית הנסן, תיאטרון ירושלים וקולנוע לב סמדר – ויציעו מפגש חוצה גבולות של מחול עכשווי מכל העולם.
ב־2–3 בספטמבר יתקיימו מופעים תחת כיפת השמיים, וב־4 בספטמבר יגיע הרגע הגדול שלשמו התכנסנו בכתבה זו: ערב מיוחד בשם “לילה אחד בטייוואן”. האירוע נולד משיתוף פעולה יוצא דופן עם משרד התרבות והחוץ של טייוואן, כחלק מפרויקט Spotlight Taiwan. מעבר למופעי מחול ופרפורמנס, מחכה לקהל גם חגיגה תרבותית מלאה – מוזיקה, באבל טי, קינוחים מסורתיים, וויסקי ובירה מקומיים. ובקיצור, טייוואן תפגוש את ירושלים דרך כל החושים.
על הבמה יופיעו חמישה אמנים טייוואנים עם שמונה יצירות מגוונות ועוצמתיות, שכל אחת מהן פותחת חלון לעולם אחר:
Moving Zen – מופע מרהיב של האמן הונג-קו צ׳יין, שמשלב קרקס, אקרובטיקה ואמנות הזן עם חפצי מתכת וכדור זכוכית.
Eclipse – יצירה פיוטית של הכוריאוגרפית אי-פאנג לין, החוקרת מחוות ותנועות יומיומיות בדרך חדשה ומסקרנת.
Mr. Jo – עבודה אישית של לין-איי צ׳ין, מלאת אנרגיה והומור, שמתבוננת בזהות ותשוקה מתוך קלילות שובבה.
Insignificant Beauty – דואט עדין ומרגש של צ׳יה-יי צ׳ין ווי-טינג צ׳אנג, שמעלה שאלות על חולשה, כוח והיופי שבשבריריות.
שיחה - מופע משותף ויוצא דופן של מרים אנגל והכוריאוגרפית מינג שן קו.
ולצידם עוד יצירות מסקרנות, עליהן ניתן לקרוא באתר הפסטיבל.
ב־6 בספטמבר ינעל הפסטיבל בקונצרט חגיגי שבו יפגשו אמני המחול עם מוזיקאים מובילים – בהם אבישי כהן, ארקדי דוכין ומרים אנגל – ליצירה חיה ומשותפת על במה אחת.
ולסיכום, מסעה של מרים בטייוואן חשף את העושר התרבותי שממנו ניזון המחול המקומי – שילוב של מסורת, טכניקה גבוהה וחתירה מתמדת לחידוש. החיבור הזה מצא את דרכו לירושלים דרך פסטיבל JISDF, שמצליח להפוך את העיר למוקד מפגש בין תרבויות, גופים ואנשים. “לילה אחד בטייוואן” הוא הרבה מעבר לערב של מופעים: זו הזדמנות נדירה להרגיש איך אמנות, תנועה וטעם הופכים לגשר חי בין עולמות רחוקים, ובאותה נשימה גם קרובים להפליא. מוזמנים לבוא לקחת חלק ב-4 בספטמבר!
מתכננים ביקור בטייוואן ורוצים להפיק ממנו את המירב?
מתחילים פרויקט הקשור בטייוואן וזקוקים לייעוץ והכוונה?
מעוניינים לשלב בטיול שלכם סיור תרבות מעמיק עם מיטל מרגוליס לין?
לכל עניין ושאלה אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר.
תגובות