טייוואן מבעד לעיניים ישראליות - אביגיל אוחנה

קצת על עצמך: שמי אביגיל אוחנה, בת 31, ואני אמנית ירושלמית ועוסקת באמנות, חינוך וקהילה.

מקום מגורים כיום: טייפה

מתי ביקרת בטייוואן ובאיזו מסגרת? הגעתי לטייוואן לראשונה ב-2023 לסמסטר לימודי סינית (אחרי תואר ראשון בלימודי אסיה-סין ותולדות האמנות, ומסלול הוראה להוראת השפה הסינית באוניברסיטה העברית). הייתה לי תקופת לימודים מיוחדת שבה בנוסף ללימודי השפה, לקחתי גם קורסים לאמנות סינית מסורתית במחלקה לאמנויות יפות. בזמני הפנוי טיילתי בטייוואן ונחשפתי לתרבות הייחודית - השילוב בין החדש לישן, בין מסורת לקידמה. ההשפעות השונות ריתקו אותי והחלטתי שאחזור לכאן שוב.

בתום הלימודים חזרתי לארץ לשנת הכשרה לאמנים מחנכים, ובספטמבר 2024 חזרתי לטייוואן כאמנית עצמאית ואמנית מחנכת. בנובמבר האחרון השתתפתי בתכנית רזידנסי אמנים בכפר של שבט הפאיוואן, שאחת ממטרותיה הייתה להחיות את הכפר הישן של אנשי השבט אשר נהרס בטייפון ב-2009. במהלך התכנית יצרתי מיצג אמנותי בשיתוף ילדי הכפר, שעוסק בסיפורים של האינדיבידואלים, בזכרונות מהכפר הישן, בחיי היומיום ועוד. כעת אני לקראת תערוכת יחיד בשם ״נוף טייוואני״ שתציג בגלריה 卓氏藝術藝廊 Draw's Art Gallery בטייפה. אם אתם בסביבה מזמינה אתכם לבקר :)

מתוך התערוכה ״נוף טייוואני״:

1. למה טייוואן?

אל טייוואן הגעתי די במקרה. תכננתי להגיע לסין עם סיום הלימודים, אך אז פרצה הקורונה וסין עוד הייתה סגורה, וכך החלטתי לשנות תוכניות לטייוואן. זה היה מקרה מדויק כי טייוואן היא מדינה מאוד נוחה ונעימה לנחות בה.

2. חוויה בלתי נשכחת מטייוואן?

ללא ספק החודש שהעברתי בכפר האבוריג'ינים של שבט פאיוואן. זה היה חודש אינטנסיבי ומרתק, נחשפתי לתרבות ארוכת השנים והמיוחדת של שבט טייוואני ילידי, הכרתי את האמנות המסורתית שלהם, נחשפתי לסיפורי העם, למוזיקה, למאכלים והמנהגים המרתקים. השתתפתי בשתי חתונות שבהן כולם לבשו את הבגדים המסורתיים ורקדו ריקודי חתונה מסורתיים, הכרתי אנשים נפלאים ומקסימים, חמים ומלאי חיים. במשך שבועיים בתוכנית גרנו בכפר הישן שנהרס בטייפון, החוויה הייתה מאוד מיוחדת אך גם מעורבת. הכפר ברובו נטוש ורוב הבתים לא מאוכלסים כבר 15 שנה, פרט לכמה קשישים וכמה משפחות בודדות. אנחנו האמנים התגוררנו באחד מן הבתים העזובים בתנאים פיזים מאתגרים, ובנוסף לכך נילוו סיפורים עם רוחות, שהם חלק מהאמונות המקומיות. למרות זאת הייתה חוויה מיוחדת מאוד. הכפר ממוקם על מדרון באחד מעמקי ההרים של טייוואן, מסביב שקט וצמחייה אינסופיים, ורק פכפוך המים מהנהר הזורם למטה וציוץ הציפורים. במשך היום היינו עובדים על היצירה שלנו, ובערבים היינו מדליקים מדורה ואוכלים, שותים, מדברים וצוחקים. התושבים המעטים שחיים בכפר היו מגיעים גם הם בערב והיינו יושבים כך יחד עד השעות הקטנות של הלילה.

3. מקום בטייוואן שלדעתך אסור לפספס?

מקום שלדעתי אסור לפספס הוא דרום טייוואן. באופן כללי הדרום יותר נעים בעיני - הטבע, הרוגע ובעיקר השמש (מה שקצת חסר בטייפה :)). טאינאן (Tainan) היא עיר מרתקת עם היסטוריה עשירה והשפעות יפניות ניכרות, לצד מקדשים מפוארים ומבנים מודרניים. יש גם הרבה אפשרויות ליהנות מאמנות בטאינאן, מוזיאונים יפהפיים, פסטיבלים ושווקי אמנות.

4. הצילום האהוב עליך מטייוואן?

קצת קשה להחליט מה הצילום האהוב עלי, אבל אבחר בצילום של גידולי התה באזור של פינגלין 坪林 . הטבע בטייוואן מפעים, והתרבות מרתקת, וגם נקודות המפגש בין הטבע לאדם, גידולי התה, שדות האורז והחקלאות יוצרים אסתטיקה נוספת ומעניינת בנוף המקומי.

5. מה היית לוקחת מטייוואן לחיים בישראל?

יש הרבה דברים מאוד יפים בתרבות הטייוואנית. הטייוואנים מאוד נחמדים, אדיבים, רגועים ונעימים.

הייתי מאחלת לנו כחברה להתנהל אחד מול השני ביותר אדיבות וסבלנות. וכמובן, הייתי מאמצת גם את היכולת המופלאה של הטייוואנים להירדם בתחבורה הציבורית :)

מתוך הפרויקט ״לחזור״ שנוצר ברזידנסי בכפר הפאיוואן:

הייתם בטייוואן ויש לכם סיפור מעניין לשתף אותנו?

צרו איתנו קשר ונשמח לארח אתכם במדור ״טייוואן מבעד לעיניין ישראליות״ בבלוג Taiwanit.